ארון הקסמים
במשך הימים האחרונים בהם בילינו יחד השיחות שלנו סבבו לא מעט סביב יחסי מין ואהבה. כל אחד מאתנו פירט את הניסיון שלו במיטה, על השולחן, על השיש במטבח ובעצם בכל מקום אפשרי בו החשק תפס אותו אי פעם. אני אמנם לא הספקתי לצבור יותר מידי ניסיון מיני באמתחתי אבל נראה שלשירה היה מספיק ממנו גם בשביל שנינו. וממה שהבנתי ממנה היא בהחלט הספיקה להגשים כבר איזו פנטזיה אחת או שתיים במהלך חייה הקצרים. היא סיפרה לי בפתיחות מרשימה על יחסי המין הפרועים שהייתה מקיימת עם רועי ועם עוד כל מיני גברים אחרים במהלך השנים. שירה לא הייתה ביישנית ולא הייתה לה כל בעיה לתאר בדיוק רב את הדברים שאהבה שעשו לה ואפילו סיפרה לי על הפעם ההיא שחברה שלה נשארה אצלה לישון. 'לישון' הסמקתי במחשבות מהתיאורים שהיא ציירה עבורי באוויר הפתוח, 'הרי לישון לא היה הדבר היחיד שהן עשו באותו הלילה, וגם לא האחרון'.
השיחה המחרמנת הזאת המשיכה וזרמה במהירות למחוזות מיניים בזמן שההתלהבות שלי גאתה גם כן. לאט לאט יכולתי להרגיש איך הקרבה שבינינו שבה ומתעצמת, כמו גם תחושת הנוקשות שהחלה להתהוות בין רגליי באותה השעה.
לרגע עצרתי אותה, 'אם כבר מדברים אז על הכל..' הרהבתי עוז במחשבה שכעת הוא הזמן המתאים ביותר. הרי במשך ארבעה ימים לבשתי את אותם הבגדים ברציפות וכבר ממש התחשק לי ללבוש משהו אחר במקומם. ואחרי הכל מעולם לא הייתי טיפוס מוקפד או סטרילי במיוחד אבל נראה לי שזה באמת כבר היה מוגזם. אז שיתפתי את שירה בתחושותיי ואמרתי לה שאני חושב לקפוץ הביתה ולהביא לי כמה בגדים להחלפה, כי למרות כל ההנאה שהייתה לי בביתה, כבר היינו אצלה יותר מיומיים שלמים ברציפות ודי נמאס לי ללבוש את אותה החולצה, אבל שירה לא התרגשה. "מבחינתי אתה יכול גם ללכת עירום" היא הוסיפה כאילו קפצה על המציאה, "אני גם ככה מעדיפה אותך בלי בגדים בכלל" היא הוסיפה והחלה מקלפת אותי מאותה החולצה.
גמגמתי מעט בתגובה למעשיה. הרי זה לא שהייתה לי בעיה להסתובב בעירום, כל עוד, כמובן, הייתי לבדי. והרי גם בבית לא הייתי לובש יותר מידי בקיץ, כשהייתי רק עם עצמי. אבל לרוב, בכל זאת הייתי נשאר עם גופיה ותחתונים, חרד מהרגע בו תשמע לפתע דפיקה בדלת או שיבואו לבקר אותי השכנים. אבל לשירה לא באמת הפריע הגמגום ובטח לא צורת הגוף שלי או איך שהעור היה מתוח על יתר האיברים שלי, אז היא הניחה אצבע אחת על שפתיי כדי שאשתוק. "אבל זה לא הוגן שרק אני אהיה עירום" הצבתי לבסוף אתגר חדש בעת שהנחתי את החולצה המכופתרת על משענת הכיסא. וכמובן שגם שירה כלל לא היססה ומהר מאוד פשטה גם היא את חולצתה. שני שדיה היו עטופים היטב בחזייה שלבשה באותו הבוקר ונראה שהם רק חיכו שמישהו יבוא כבר וישחרר אותם מאחיזתה של חתיכת הבד המתוחה.
"את יודעת שאת לא חייבת לעצור פה" מצאתי שאתגרתי אותה להוריד גם את החזיה תוך כדי קריצה, והיא כאמור כלל לא היססה. להיפך. מהר מאוד מצאנו את עצמנו שוב משחקים פוקר חשפנות ללא קלפים. אחד אחרי השניה הורדנו זה מזו את כל פריטי הלבוש שעטפו אותנו עד לרגע בו נשארנו שנינו רק בתחתונים, במרפסת הפתוחה ולעיני כל השכנים.
"טוב.. נראה לי שזה השלב שבו אנחנו עוברים לחדר השינה" היא הכריזה והחלה פוסעת באיטיות מגרה לכיוון המיטה, מבליטה באלגנטיות את אחוריה עם כל צעד שעשתה.
לא נראה שהייתה לה בעיה להתהלך עירומה מול המרפסות הפתוחות של השכנים אבל סקס, כמו גם עירום מלא, כנראה כבר היה עבורה משהו אחר. כי סקס הרי דורש אינטימיות ורוך, ובעיקר מיטה. לפחות מבחינתי. אז נכנסתי אחריה במהירות ובהתלהבות היישר לחדר השינה כאילו הייתי ילד מתבגר שראה לראשונה בחייו בחורה עירומה.
***
"שב" שירה פקדה עליי ברצינות משל הייתי תלמיד בבית הספר הדמיוני שלה לסקס. ואני, התלמיד החרוץ וחביב המורים שתמיד הייתי, התיישבתי על קצה המיטה וחיכיתי להוראות נוספות מבלי להסס. "טוב.. מאמי.. אני חושבת שהגיע הזמן לשתף אותך בסודות שלי" היא חייכה חיוך גדול זמן שכף ידה הימנית החלה ללטף את עצמה. בבת אחת הרגשתי איך גלגלי השיניים שבראשי החלו להסתובב, לחרוק ולהעלות עשן לבן. לא ידעתי איזה סודות היא עוד הייתה יכולה להסתיר ממני. אחרי הכל, בימים האחרונים היינו כל כך צמודים זה לזו שלא נראה לי שהייתה מסוגלת אפילו להפליץ מבלי שאשים לכך לב.
אבל שירה התעלמה ממבטיי המפקפקים, היא ניגשה אל ארון הבגדים הגדול שניצב מול מיטתה ופתחה אותו לרווחה, ומשעשתה זאת נשימתי נעתקה לכמה רגעים מהירים לאות תדהמה. לא תיארתי לעצמי שהיא הייתה כזו. למעשה, מעולם לא חשבתי שהיו נשים כאלה במציאות. ועדיין, לא לגמרי היה ברור לי מה יהיה טיבו של האקט הבא שתכננה, אבל משהו בי בהחלט נלחץ מעט עם פתיחתן של דלתות הארון המסתורי הזה שלה.
הכל היה שם מסודר על מדפים ובמגירות; אזיקים מרופדים בפרווה ורודה, מגוון אמצעי הצלפה וקשירה, הוויברטור הוורוד הזה שלה שכבר יצא לי לראות לפני כן ואפילו כמה מַצְבֵטִים, ואלה היו רק הדברים שהצלחתי לזהות. כי אחרי הכל בחלק מהם כבר יצא לנו להשתמש ומול היתר יצא לי רק להשתהות. "אוי.. מאמי.. אני מקווה שלא הבהלתי אותך" שירה מיד התנצלה למראה פרצופי המופתע. "הבהלת אותי?" היתממתי, "לא ממש.." ניסיתי להסוות את חרדתי ואז הוספתי שאלה רטורית ודי מיותרת, "לָמָּה?". אבל אם לומר את האמת שיקרתי. הרי כל מה שהיה בארון הזה הטריד אותי במידה מסוימת, ומעיל הפרווה האפור הלחיץ אותי יותר מכל.
הוא היה תלוי מאחוריה בארון על אחד הקולבים, ולא הבנתי איך טבעונית אקטיביסטית שכמותה הייתה מסוגלת בכלל ללכת עם מעיל שכזה למרות האידיאולוגיה העמוקה שפיתחה. ואיך היא יכלה לגעת ולעטוף את עצמה בפאזל של חלקי פרוות שנקצר מגופן של חיות מתות, ועוד על בסיס יומיומי, מבלי לחוש אפילו טיפה של מועקה.
"אני כבר ראיתי בעבר איך גברים הגיבו כשחשפתי אותם לעולם שלי" היא הצטדקה, "והיו כאלה שזה קצת הלחיץ אותם" היא הוסיפה בזמן שהצליפה על כף ידה הפתוחה עם מה שאני יכול רק לנחש שהיה סוג של שוט או חגורה קשיחה.
"רגע מותק.. אני כבר חוזרת" היא התנצלה וקטעה בבת אחת את מחול המחשבות שהחל לרקוד בתוך ראשי. היא אחזה בידיה כמה חתיכות של בד שהוציאה מהמדף התחתון ואז פנתה לכיוון המקלחת בריצה קלה, לא לפני שעצרה לרגע וגנבה ממני נשיקה. אז החלטתי לנצל את העובדה ששירה יצאה מהחדר וקמתי בשקט מהמיטה. נראה לי שפשוט הייתי חייב לבדוק מה עוד היה לה שם בין ערימות הבגדים, הסטיות ומעיל הפרווה.
***
האמת שבניגוד לתחושת הגועל שעלתה בי גם מבלי שהייתי צמחוני או טבעוני, מעיל הפרווה דווקא הרגיש לי מאוד נעים כשנגעתי בו, אבל הוא לא היה הדבר היחיד שצד את עיניי או את תשומת ליבי. במהירות זהירה פתחתי את המגירה העליונה מתוך השלוש שהיו בארון. 'אלוהים ישמור' נפלטה מפי אנחת תדהמה. מגוון כזה גדול של צעצועי מין לא חשבתי שהיה קיים אפילו בחנויות; שלל הצבעים, הצורות והמרקמים הפתיע והגעיל אותי באותה המידה.
מיהרתי לסגור את המגירה הראשונה ולעבור בזהירות לשניה, כי אחרי הכל הייתי חייב למהר לפני שהגברת הייתה חוזרת ותופסת אותי על חם מחטט בכל הדברים שלה. ואני חושב שרק אז הבנתי באמת עד כמה פסיכית היא הייתה. יכולתי להרגיש כבר כיצד הלב שלי ניסה לצאת מבעד לכלוב הצלעות שלו ולברוח למקום שפוי יותר, למקום בו אוכל להרגיש קצת יותר בנוח. כי אם בהתחלה עוד נחרדתי כשחשבתי שהמגירה הראשונה הייתה משונה, אזי שהמגירה השניה הייתה עוצמתית עוד יותר ומטורפת פי כמה. סיכות ומחטים לצד מנעולים, כדורי פלסטיק אדומים ועגולים, חתיכות בד ושלל אזיקי המתכת שנמצאו לצידם, כל אלו היו רק חלק מתכולת המגירה. אבל היה בה עוד דבר אחד נוראי שהפחיד אותי יותר מהכל, אקדח מתכתי וכבד עם תוף מסתובב וקנה ארוך ועגול כמו שרואים בסרטים הוסתר לו שם גם כן משום מה.
"מה אתה עושה?!" שירה הבהילה פתאום כשתפסה אותי על חם. לא ידעתי איפה לקבור את עצמי. אז במקום לתרץ, טרקתי את המגירה במהירות וחזרתי לשבת על המיטה. באותם רגעים התביישתי בעובדה שיצר החטטנות שלי נתפס על חם. עדיין לא ידעתי אם האקדח היה אמיתי או סתם אביזר שנועד לשיפור חיי המין או אפילו להחדרה. למרות שמצד שני, יכול להיות שזה גם פשוט הדליק אותי נורא. אז שתקתי והמשכתי לשבת עירום למחצה ומבויש לחלוטין על המיטה מבלי לומר מילה זמן ששירה מיהרה אל הארון שלה, סגרה אותו ואז במהירות שוב פנתה לכיווני והסתובבה.
האמת שרק באותו הרגע אני חושב שהבחנתי בתלבושת שלבשה, אם כך היה אפשר לקרוא בכלל לאותן פיסות הבד הדקיקות שעיטרו את גופה. זה נראה ממש כאילו היו אלה קעקועים שצוירו עליה בידי אומן, החזיה שאחזה את זוג שדיה הייתה שקופה כמעט לחלוטין וגם זוג התחתונים הדקיק שעטף את נשיותה לא באמת הצליח להסתיר דבר. אך יותר מכל אלו, הדליקו אותי בעיקר רצועת העור הדקיקה שענדה סביב הצוואר והגרביונים הארוכים שלבשה ושחוברו להם בעזרת ביריות עד לקו התחתונים.
"מאמי, אני לא אוהבת שנוגעים לי בדברים בלי רשות" שירה גערה בי בזמן שהיא מצליפה שוב על כף ידה הפתוחה בעזרת השוט. "לא התכוונתי לחטט מותק.." ניסיתי להסביר לה את התנהגותי, "פשוט הייתי סקרן ולא יכולתי לעצור את עצמי".
"אז מה..? אני צריכה לקשור אותך שוב?" היא שאלה, "רק ככה תהייה ילד טוב, צייתן וממושמע?".
אני נשבע שבאותם רגעים עוד הייתי בטוח שהיא בכלל צחקה איתי. אבל שירה הרימה את הקופסה החומה שאספנו מהדואר, הסירה בעזרת ציפורניה החדות את נייר הדבק שהיה צמוד אליה ומהר מאוד רוקנה אותה מתוכן. הופתעתי, למרות שידעתי כביכול מה צפוי היה להיות בתוך הקופסא. "חתיכת איבר יש לך שם" צחקקתי עם עצמי קלוֹת, לא בטוח אם מפחד או שמא זה בכלל היה מהתלהבות. הרי יצא לי כבר לראות נשים ששיחקו עם עצמן ועם צעצועים שכאלה בסרטונים שנתקלתי בהם במהלך חיי, אבל לראות את זה בלייב היה עניין זר עבורי וגבל בסוג חדש של התרגשות ושל 'היי'.
חיוך גדול נפרש על שפתיה באופן כמעט בלתי רצוני עת שכנראה שמה לב גם להתרגשות הזו שחזרה להתקשות בין רגליי. "אז מה..? בא לך להישאר ולשחק איתי קצת?" היא הביטה בי ושאלה. "בטח" עניתי לה מבלי לחשוב על כך יותר מידי. אחרי הכל אני לא מכיר גבר שהיה מסרב להצעה מפתה שכזו מבלי להתחרט אחר כך ולעשות את עצמו אומלל. "אבל יש לי כמה תנאים" היא סייגה את עצמה מראש. "בטח מותק, מה שתרצי" עניתי לה שוב במהירות מבלי לדעת לאיזו מלכודת של דבש אני בעצם מכניס את עצמי.
***
שירה אספה שתי רצועות עור עבות מהמתלה המפואר שהיה לה בתוך הארון והתקרבה איתן אליי במהירות. נראה שלטבעונית שחיה עם מעיל של פרווה בארון לא הייתה בעיה מוסרית להשתמש במוצרים מהחי שרק גרמו לעוד חיות למוּת. הדיסוננס הקוגניטיבי שהבחורה הזו יצרה לי בראש התקיל אותי כבר לא פעם וגם לא פעמיים. הדיכוטומיה הזו כבר התחילה להפריע לי לחשוב באופן בהיר. לא הבנתי איך בכלל הייתה לה את החוצפה לעשות לי פרצוף עצוב של עגל בזמן שאכלתי בשר מול הפרצוף שלה, כשכל הארון שלה היה מלא בחלקי גופות ופרווה שטענה שבכלל לא הייתה שלה.
"תן לי את היד שלך ותעצום את העיניים" שירה ביקשה בקול רך כל כך פתאום עד שלא יכולתי לסרב. היא לקחה את ידי המושטת והובילה אותי אל קצה המיטה, ליד השידה, בזמן שעיניי היו עצומות למחצה. היא כרכה את אחת מהרצועות סביב מפרק היד שלי ואת הקצה השני שלה קשרה לקצה הימני של המיטה. אבל לא התנגדתי. גם כשלאחר מכן ביקשה שאתמקם במרכז המיטה ואז ניגשה לצידה השני, אחזה בידי הימנית וקשרה אף אותה. הפעם כבר היה לי זיכרון די מעניין מההתנסות הקודמת ולכן נתתי לה להישאר בשליטה וכלל לא ניסיתי להתחמק. "נראה לי שאתה כבר מתרגש מותק" היא לחשה לי באוזן בקול שקט ומחרמן בעוד שידה החלה מטיילת בטבעיות על גופי העירום ומלטפת את זקפתי.
זהו. ההכנות הסתיימו להן ובאותה העת הייתי כבר עירום לגמרי במרכז מיטתה כאשר שתי ידיי היו קשורות לצדדים. אבל משום מה נראה שדווקא שירה לא הייתה להוטה עדיין להצטרף ולשמוח בשמחתי ומהר מאוד היא תפסה את רגלי השמאלית וגם אותה החלה קושרת לרצועת העור שהייתה מחוברת מבעוד מועד לרגלה של המיטה. וכך, משסיימה לקשור רגל אחת עברה במהירות לצד השני וקשרה גם את השניה. הייתי מרוגש, קשור היטב וסקרן לחלוטין. ואמנם היא כבר קשרה אותי שני לילות קודם לכן למיטה, בעזרת זוג אזיקים, 'אלא שהפעם' הנחתי, 'היא בוודאי תשנה את החוקים'.
