גיבור הספר "נמר אבל אחר" הוא ילד החווה מסע מרגש, במהלכו הוא מנסה להבין את המתרחש בעולמו הפנימי.

בתחילת הסיפור עולות בו שאלות רבות. הוא אינו מבין בעצם מה עושים כשכועסים, ומדוע ברגעי כעס "הנמר" שלו צץ מבפנים? עולות בו תחושות קשות של בלבול ותסכול שכן אם הכעס הוא רגש לגיטימי כמו כל שאר הרגשות, כפי שסיפרה הגננת בגן, למה בעצם לא ניתן להפגין אותו בצורה הכי בראשיתית- כעס כמו שכעס "אמור להיות" ?

מדוע כשהוא שואג, מחמיץ פנים או מתכנס בעצמו – "גם לאחרים יוצאים הנמרים"?

הגיבור מאמץ ראייה חד צדדית של "שחור ולבן" שמשהו תמיד קורה לו "פתאום"- שהורס לו מיד את כל היום..! הוא נקלע לסבך קונפליקטים והתסכול גובר. אט אט, הוא לומד מה המחירים שהוא משלם ולקראת הסיום התובנות מחלחלות בו.

התהליך שהוא חווה מועצם כאשר בסיום הסיפור הוא חש "בגוף מנוחה ובנפש ברכה", ולומד לחיות יחד עם הנמר שבו בשלום ושלווה, עם הרבה סבלנות והרבה אהבה".

הַסֵּפֶר מְתָאֵר בְּצוּרָה בְּהִירָה אֶת הַקֶּשֶׁר בֵּין מַחְשָׁבוֹת, רְגָשׁוֹת וְהִתְנַהֲגוּיוֹת, וּמְשַׁקֵּף נִסְיוֹן חַיִּים אִישִׁי וּמִקְצוֹעִי. הַכְּתִיבָה הַקּוֹלַחַת, הַחֲרִיזָה וְהָאִיּוּרִים מְלֵאֵי הַחֵן מְאַפְשְׁרִים לְהוֹרִים וִילָדִים לְהִתְחַבֵּר לַסִּפּוּר מִתּוֹךְ סַקְרָנוּת, הֲנָאָה וְהִזְדַּהוּת, וּמְאַפְשְׁרִים שִׂיחַ וְתִקְשֹׁרֶת – מַרְכִּיבִים חֲשׁוּבִים בְּכָל תְּקוּפָה, וּבִמְיֻחָד בְּיָמֵינוּ".  נָאוָה מֵאִיר, פְּסִיכוֹלוֹגִית יְלָדִים וְנוֹעַר.

חני גרשון     

נָמֵר, אֲבָל אַחֵר        

פַּעַם, כְּשֶׁהָיִיתִי יֶלֶד, הָיָה בִּי נָמֵר.                                  

הוּא הָיָה מַגִּיעַ כָּל פַּעַם בִּזְמַן אוֹ בְּמָקוֹם אַחֵר.

כְּשֶׁמִּישֶׁהוּ הִרְגִּיז אוֹ כְּשֶׁמַּשֶּׁהוּ קָרָה – 

זוֹ הָיְתָה פָּשׁוּט צָרָה צְרוּרָה.

הָיָה הַנָּמֵר מֵצִיץ הַחוּצָה, קוֹפֵץ מִבִּפְנִים –   

וַאֲנִי כָּעַסְתִּי, רָגַזְתִּי וְהֶחְמַצְתִּי פָּנִים.

כְּלוּם לֹא רָצִיתִי, לָכֵן כָּךְ עָשִׂיתִי: בְּרֹגֶז עִם כֻּלָּם! 

דַּוְקָא לְעוֹלָם!

לֹא אָכַלְתִּי, לֹא שָׁתִיתִי, לֹא דִּבַּרְתִּי, לֹא רָצִיתִי...

שׁוּם דָּבָר!

כָּכָה אֲנִי... וְזֶהוּ!

נִגְמַר!

לִפְעָמִים כְּשֶׁכָּעַסְתִּי וְהַנָּמֵר שֶׁלִּי הָיָה צָץ לוֹ מִבִּפְנִים,    

הָיִיתִי שָׂם לֵב שֶׁהִנֵּה, גַּם לַאֲחֵרִים יוֹצְאִים הַנְּמֵרִים.

לֹא הֵבַנְתִּי לָמָּה כֻּלָּם כָּל כָּךְ מִתְרַגְּזִים,

הֲרֵי אֲנִי הוּא זֶה שֶׁכּוֹעֵס וְרַע לוֹ מִבִּפְנִים.

כָּל הַזְּמַן זֶה קוֹרֶה, זֶה חוֹזֵר שׁוּב וְשׁוּב,

וְאָז אֲנִי גַּם כּוֹעֵס וְגַם עָצוּב.

דִּבַּרְנוּ בַּגַּן עַל כַּעַס וְעֶצֶב, עַל חִיּוּךְ וּדְמָעוֹת,         

הַגַּנֶּנֶת רָוִית הֶרְאֲתָה גַּם תְּמוּנוֹת.

הִיא אֲפִלּוּ אָמְרָה שֶׁלִּפְעָמִים זֶה נִרְאֶה 

שֶׁהַכֹּל  מִתְעַרְבֵּב, וְעִם הַכַּעַס – כּוֹאֵב לָנוּ בַּלֵּב.

"כָּל אֶחָד כּוֹעֵס לִפְעָמִים," הִיא אָמְרָה,

אָז לָמָּה דַּוְקָא כְּשֶׁאֲנִי כּוֹעֵס זֶה נִרְאֶה לְכֻלָּם כָּל כָּךְ נוֹרָא?

חני גרשון, ילידת 1974, תושבת נס ציונה ואם לשני ילדים, קצינת ביקור סדיר, סופרת ומרצה. למדה ספרות, חינוך ומיינדפולנס באוני' ת"א, ואימון אישי וקבוצתי במכון "כישורים" בשיתוף אוני' י-ם. מזה כ- 20 שנה חני עובדת עם ילדים ונוער, בתחילת הדרך כמורה ומרצה לספרות ובהמשך כקב"סית במטרה למנוע נשירה ממערכת החינוך.

בהרצאה "אני והנמר שלי – מסע משותף" חני משתפת את הקהל בסיפור האישי המעצים והמופלא שמאחורי הסיפור "נמר אבל אחר". ראשיתו של המסע במקום אותנטי רצוף חוויות אישיות, לבטים ומכשולים לא צפויים, אולם אט אט התהליך קרם עור וגידים והפך לספר ולתוכנית החינוכית שמועברת בגנים ובתי ספר שונים בארץ (מיזם 5281 במשרד החינוך :"נמר אבל אחר- מה עושים כשכועסים?")

ההרצאה/ סדנא מותאמת לקהל מגוון: ילדים בגילאים שונים, הורים, אנשי חינוך ומטפלים והיא מעניקה לא רק תובנות אלא גם כלים ישומיים שנגזרים מהניסיון המקצועי.

כיצד התגובות והפרשנויות שלנו לאירועים שונים משפיעות על תגובות הסביבה אלינו? מה הם הכוחות והעוצמות שסייעו לגיבור לצאת ממעגל הקונפליקטים והמשברים אליו נקלע? מהי הדדיות- וכיצד "דומה מושך דומה"? מתי וכיצד הגיבור בסיפור הבין שתגובותיו ובחירותיו (הסתגרות/התפרצות) לא מיטיבות עימו  ובוחר לעשות שינוי ולהפוך להיות "נמר אבל אחר"? התבוננות על חצי הכוס המלאה, דמות מבוגר משמעותי ועוד כהנה וכהנה רעיונות מוטמעים בהרצאה ובספר.

"מזה שנים רבות אני פוגשת ילדים וילדות שקשה להם להתמודד עם המערכת, ושקשה למערכת להתמודד עימם. הם מתנהלים בתחושה של שוני מאחרים, תסכול, דחייה ופחד, והודפים את החוויות הלא נעימות באופן שמזמן להם קושי רב אף יותר בהמשך. כך נוצר מעגל של קונפליקטים ומשברים שקשה להם להיחלץ ממנו. תכופות הם מתעייפים מהמערכת, מתעייפים מעצמם."

"נמר אבל אחר" הוא פרי הנגיעה היומיומית בעולמם של אותם ילדים, בשילוב האמונה שהספרות היא כלי ליצירת מרחב של שיח, דמיון וחשיבה.

מיכל דליות, מתוך תכנית הרדיו ב103FM-

"במקום הרגשי יש לנו את "נמר אבל אחר" של חני גרשון.. זה ילד שמנסה להבין מה קורה לו בתוך עולמו הפנימי.. הוא מבולבל, הוא לא מבין מה הוא צריך לעשות כשהוא כועס, למה יוצא ממנו הנמר, ולמה גם לאחרים יוצאים הנמרים..

איך זה שבעולם הרגשות הכל מתערבב  וגם כעס ?

זהו סיפורו של  ילד שחווה מסע פנימי עם קשיים ואכזבות, רגשות ותובנות...
ומבין  שגם אם יש לי נמר הוא יכול להיות אחר..
איזה כיף להמליץ על דברים טובים"..

נָאוָה מֵאִיר, פְּסִיכוֹלוֹגִית יְלָדִים וְנוֹעַר ממליצה-

"הַסֵּפֶר מְתָאֵר בְּצוּרָה בְּהִירָה אֶת הַקֶּשֶׁר בֵּין מַחְשָׁבוֹת, רְגָשׁוֹת וְהִתְנַהֲגוּיוֹת, וּמְשַׁקֵּף נִסְיוֹן חַיִּים אִישִׁי וּמִקְצוֹעִי. הַכְּתִיבָה הַקּוֹלַחַת, הַחֲרִיזָה וְהָאִיּוּרִים מְלֵאֵי הַחֵן מְאַפְשְׁרִים לְהוֹרִים וִילָדִים לְהִתְחַבֵּר לַסִּפּוּר מִתּוֹךְ סַקְרָנוּת, הֲנָאָה וְהִזְדַּהוּת, וּמְאַפְשְׁרִים שִׂיחַ וְתִקְשֹׁרֶת – מַרְכִּיבִים חֲשׁוּבִים בְּכָל תְּקוּפָה, וּבִמְיֻחָד בְּיָמֵינוּ".  

יהודית הניג-רוט, מטפלת זוגית, הורית ומשפחתית ממליצה-

"ספר נהדר...להיט בקליניקה שלי. פשוט מצויין. הספר מפגיש את הקוראים עם הנמרים הקטנים שבתוכם, ונותן לגיטימציה לכל נמר לבקר אצל כל אחת ואחד מאיתנו...אבל... מה עושים איתו?

ספר ידידותי, נגיש ומרגיש.

הילדים אצלי בקליניקה מאד מאד אוהבים אותו"

בת שבע טל מנהלת מרכז לאימון ויעוץ ממליצה-

"קיבלתי היום מתנה. ספר נפלא.. :"נמר אבל אחר". כאחת שעובדת עם ילדים ובני נוער מצאתי ספר נהדר שמעניק כלים להתמודדות עם כעס.

כל כך הרבה ילדים מתעוררים כועסים, על ההורים, על החברים, על המורים ועל עצמם.

והנה בסיפור על נמר שמצליח לגלות כלים להתמודדות עם כעסים הילדים יכולים להזדהות ולנסות להתמודד גם הם.

לנשום עמוק, לכתוב על הכעס, לראות את הטוב באחר, לקחת אחריות ולשנות!

אהבתי! ומה שאני מתחברת אליו- אני ממליצה עליו בחום!"

ביקורת של אריק בלום:

"נמר אבל אחר" הוא ספר מקסים ומרגש על התמודדות עם רגש הכעס, שמתפרץ ותוקף כמו נמר, והוא מלווה באיורים חמודים של איגור קוביאר שתואמים את הטקסט, ומעוררים רגשות הזדהות עם הנושא ועם הדמויות בסיפור. הכעס הוא רגש הפוגע באושרו של האדם, ועליו אמר הרמב"ן: "תתנהג תמיד לדבר כל דבריך בנחת, לכל אדם ובכל עת, ובזה תנצל מן הכעס, שהיא מידה רעה להחטיא בני אדם". אבל הרגש גובר על ההיגיון, ולכן אין זה אנושי לא לכעוס, והכעס הוא כנראה בלתי נמנע בגיל הצעיר וגם בגיל המבוגר. ציטוט מתוך הספר: "הרגשתי כבר שאי אפשר, כולם כועסים עלי – עניין שאף פעם לא נגמר. תמיד קורה לי משהו פתאום - שהורס לי מיד את כל היום!". הילד בסיפור לא יודע מה מותר ומה אסור, ומבקש להתמודד עם הכעס בדמות נמר, שמתפרץ בתוכו, וגורם לו לפגוע באחרים. הוא זוכה לעצה מאמו שתומכת ומפרגנת: "לומדים בחיים! ומי שלא לומד באחד הימים ישלם מחירים!". הילד בסיפור חווה כעסים בגן כשהוא נמצא עם ילדים אחרים, בשל ארועים שונים המוצגים במלל וגם באיור, והסייעת זהבה מרגיעה אותו בדרך רוחנית. בעזרתה ובעזרת האם התומכת ומפרגנת, הילד מגיע למודעות שהכעס הוא חלק מאיתנו, שהכעס הוא רגש לגיטימי, אבל ניתן לעצור אותו בעשייה חיובית. הספר מתאר תופעה מוכרת היטב בפסיכולוגיה התפתחותית, כאשר בגיל הגן ילדים מתחילים להבין רמזים ולחוש כיצד מרגיש אדם אחר. ויסות רגשי מגדיר את היכולת לשלוט בהבעת רגשות, לכוון ולקיים התנהגות מאורגנת, יכולת לא להתרגז ולא לצאת משליטה בשעת כעס. הדבר בא לידי ביטוי בירידה בעימותים עם ההורים, כאשר הילד לומד לבצע דברים שמבקשים ממנו בניגוד לרצונו, כולל היכולת שלו לדון על פתרון הולם. הילד מצליח להדחיק ולוותר על הרצונות החזקים שלו, ומצליח לדחות סיפוקים. בגיל הגן הילדים עוברים תהליך הפנמה של ערכים, עמדות ואמונות. ההפנמה תגרום לילד לפעול כפי שמצפים ממנו גם ללא נוכחות ההורים, והיא קשורה לוויסות העצמי של הילד. דוגמה : הילד לומד שאסור לו לקחת ללא רשות חפץ, ולא להרוס משחק למישהו אחר. בגיל הגן הילד גם מודע לסבל של אחרים, ומבקש לתקן ולשפר כפי יכולתו מצב שנגרם בגלל פעולה שהוא עצמו עשה או מישהו אחר. הספר כתוב בשפה יפה, קולחת ונעימה התורמת לחוויה הרגשית של הילד. אני ממליץ בחום על הספר הקסום והחשוב הזה לילדים בגיל הגן ומעלה, ובעיקר לילדים שמתקשים להתמודד עם רגש הכעס שבתוכם. הספר יכול להועיל מאוד גם למבוגרים כועסים.

ביקורת של אלון בכר:

ספר ילדים נפלא ומיוחד מאד שעוסק בנושא הרגשות בכלל ובכעס בפרט.
גיבורנו הקטנטן מזהה כי בכל פעם שמשהו מרגיז קורה, הנמר שבתוכו מציץ החוצה וקופץ, וכל הכעס פורץ לו החוצה והילד המתוק עושה ברוגז עם כולם, לא אוכל , לא שותה ולא מדבר...

"לפעמים כשכעסתי והנמר שלי היה צץ לו מבפנים, הייתי שם לב שהנה, גם לאחרים יוצאים הנמרים .
לא הבנתי למה כולם כל כך מתרגזים, הרי אני הוא זה שכועס ורע לו מבפנים.
כל הזמן זה קורה זה חוזר שוב ושוב, ואז אני גם כועס וגם עצוב."

הילדים והגננת מדברים על הנושא בגן וגיבורנו החמוד לא מבין מדוע כולם מתרגזים כשהוא כעוס. כשהוא מודע לכעס ומנסה למצוא פתרונים הוא פונה לאימו בשאלה.

"אז שאלתי את אמא:יש מקום שבו לומדים מה עושים כשכועסים? אולי משהו כמו .. בית ספר לנמרים מתחילים?
אמא חשבה כנראה שסיפרתי בדיחה. היא ניסתה לעשות פרצוף רציני , אבל ראיתי שהיא קצת חייכה . 
לומדים בחיים! היא אמרה משפט של גדולים , ומי שלא לומד באחד הימים משלם מחירים."

כדי לדעת כיצד גיבורנו הקטנטן לומד להתמודד עם הכעס, תצטרכו לרכוש את הספר הנהדר הזה, שכתוב בגובה העיניים של ילד ובד בבד מתאים לקריאת מבוגרים היכולים להשתמש בו ככלי שיח טיפולי לכעס של הילדים, שהיום הם חכמים יותר ומודעים לעצמם הרבה יותר.
בספר חריזה מתואמת ועדינה המשולבת עם הטקסט בהרמוניה מלאה , האיורים נפלאים עד כדי כך שהדמויות והאביזרים נדמים כתצלום.

"כשהלכתי לישון דקר לי קצת בתוך הלב
הרגשתי כמו שנכנס קוץ לאצבע וזה מציק וכואב
לא רציתי שמחר שוב יצא ממני הנמר
פחדתי
אם אכעס, איך אתגבר ?"

הספר מומלץ בחום רב לילדים וגם להורים מורים וגננות, יש ביכולתו ללמוד אודות הכעס הקיים במידה שונה בכל אחד מאיתנו, לדעת איך להתגבר עליו, ואם לא תצליחו לסלקו אז לפחות תוכלו לחיות לצידו בשלום ובשלווה.