מְהַלֶּכֶת אֵימִים
בְּרֹחַב הַנִּסִּים וּבְעֹמֶק הַדְּבָרִים
אֲנִי מְהַלֶּכֶת אֵימִים עַל עַצְמִי וְעַל אֲחֵרִים,
וְאֵין לִי מַה לְּחַפֵּשׂ אֲשֵׁמִים אוֹ דּוֹמֵיהֶם
וְאֵין לִי מַה לְּפַנְטֵז עַל יָמִים יָפִים מֵהֶם --
אֲנִי הוֹלֶכֶת בְּכָל הַשְּׁבִילִים שֶׁאֶפְשָׁר
לִמְצֹא כְּשֶׁהַבֶּרֶז
נִסְגָּר.
עֵץ
עֵץ עוֹמֵד בִּבְדִידוּתוֹ
יָפֶה.
כָּל בַּד בּוֹ נִכָּר
בִּבְדִידוּתוֹ,
יָרֹק בְּיַרְקוּתוֹ
עַל רֶקַע כְּחוֹל
הַשָּׁמַיִם.
לְבַדּוֹ שָׁם,
בְּאֵין מַפְרִיעַ,
בְּלִי גְּבוּל וְשָׁכֵן.
בְּלִי חֲשָׁשׁ מַסְתִּיר אוֹ סוֹכֵךְ.
אֵין לוֹ מִתְחָרֶה עַל מַיִם,
על מֶרְחָב, על עֵינַיִם -
עֵץ
בַּהֲדָרוֹ.
בְּכָל מְאֹדוֹ.
וֶרֶד לֹא קְלִישָׁאָתִי
אֵיךְ וֶרֶד לֹא קְלִישָׁאָתִי צָמַח לִי בֶּחָצֵר?
הוּא רַב פְּרָחִים, הֵם לְבָנִים, גָּבְהוֹ כִּמְעַט כְּעֵץ
הוּא נַפְתּוּלִי וּמְסֻבָּךְ וְכֵן, הוּא גַּם דּוֹקֵר,
הוּא וֶרֶד לֹא קְלִישָׁאָתִי, הוּא גּוּשׁ שֶׁל סְבַךְ לוֹחֵץ.
יָמָיו רַבִּים עָלָיו מְאֹד, הָיָה פֹּה לְפָנַי
פּוֹעֵר הוּא אֶת פְּרָחָיו אֵלַי בְּעֹנֶג מִתְפָּרֵץ.
מַיְשִׁיר אֵלַי כְּתָרָיו וּצְהוֹב לִבּוֹ נָמֵס אֵלַי,
רוֹמֵז לִי בְּזִלְזוּל נוֹפָיו: "אָז מָה, אִם עוֹד לֹא מֵרְץ? "
אֲנִי פּוֹרֵחַ רַק כְּשֶׁבָּא לִי, בְּמַחְזוֹר חַיַּי.
אֲנִי לֹא וֶרֶד מְתֻקְתָּק, אֲנִי פִּרְאִי, בִּטְנִי אָבָק
לֹא מְאֻפָּק, סָגוּר וְדַק, לִבִּי רָחָב, אֲנִי נִפְתָּח,
מַהֵר לַבֹּקֶר הַבּוֹעֵר, וּמִתְפַּזֵּר לְכָל מֶרְחָק.
בַּנַּדְנֵדָה
בַּנַּדְנֵדָה שֶׁבֵּין חַיִּים לִדְוַי
אַתְּ פַּעַם מְנַחֶמֶת
וּפַעַם מְנֻחֶמֶת,
אַתְּ פַּעַם מְנַחֶמֶת
וּפַעַם מְנֻחֶמֶת.
לוֹמֶדֶת אֶת רָזֵי הָעֲמִידָה
קָרוֹב קָרוֹב לְקֶבֶר יַקִּירַיִךְ,
אֶת מְשִׁיכַת הָאֵם הָאֲדָמָה,
אֶת קְרִיסָתָהּ, אֶת קשִׁי אֲבָנַיִךְ
הַסְּדוּרוֹת מוּלֵךְ, שַׂעֲרוֹתַיִךְ
סְתוּרוֹת מֵרוּחַ לֹא נִפְסָק
וְלֹא נִסְלָח
וְלֹא
וְלֹא
וְלֹא
כְּמוֹ פְּרָחִים בִּצְרוֹר חַיִּים שֶׁמִּתְקַצְּרִים
אֶת יְכוֹלָה לִגְדֹּל וּלְהָכִיל
אֶת כָּל שִׁבְרֵי הַמְּטוֹסִים הַמִּתְרַסְּקִים
אֶת רַעֲשָׁם הַמַּאְדִּים כְּכֶתֶם
הַמִּתְפַּשֵּׁט וּמִתְכַּוֵּץ תָּדִיר.
מַה יַּעֲלֶה כָּעֵת בְּגוֹרָלֵךְ?
הַכַּדּוּרִים מִסְתּוֹבְבִים,
סַבִּים בִּמְעַרְבֹּלֶת
הֶדֶף הֲבָלִים
הִנֵּה אֶחָד עוֹלֶה וּמִתְגַּלֶּה:
אַתְּ פַּעַם מְנַחֶמֶת
וּפַעַם מְנֻחֶמֶת,
אַתְּ פַּעַם מְנַחֶמֶת
וּפַעַם מְנֻחֶמֶת.
כָּל אֶחָד יוֹדֵעַ מַשֶּׁהוּ
כָּל אֶחָד חַי עַל מֵתָיו,
נוֹתָר כִּשְׁאֵרִית לָהֶם אַחֲרֵי לֶכְתָּם,
עוֹשֶׂה לְבֵיתוֹ
וְהֵם שָׁם כֻּלָּם
מְדַבְּרִים עַל לִבּוֹ, חָדִים לוֹ בַּזְּמַן,
עַד שֶׁרַבּוּ כְּבָר עָלָיו
וְרַב מִשְׁקָלָם,
כָּבֵד וְחָסֵר -
וְהוּא כְּבָר מוּכָן לְוַתֵּר
עַל קְצֵה שַׂעֲרָה, הוּא עוֹד כָּאן
עַד קְצֵה הַשּׁוּרָה, הוּא כְּבָר לֹא -
וְהוּא כְּבָר יוֹדֵעַ מַשֶּׁהוּ עַל הַחַיִּים שֶׁפִּנָּה,
שֶׁאָרַז לְבַד
שֶׁהֵכִין
לַבָּא אַחֲרָיו.
אייר
רוּחַ הַזְּמַן כָּאן.
חֹדֶשׁ אִיָּר. הַכְּאֵב
חוֹרֵץ
עוֹד
קַו.
במקום פרידה
הָלַכְתָּ בְּלִי לוֹמַר שָׁלוֹם.
תַּגִּיד, הָיִיתָ עַד כְּדֵי-כָּךְ עָסוּק?
תַּגִּיד, שָׁכַחְתָּ בֶּיְסִיק שֶׁל נִימוּס?
זוֹכֵר, כְּשֶׁהָיִינוּ יְלָדִים,
תָּמִיד כְּשֶׁאִבַּדְנוּ דְּבַר מָה
אִמָּא הָיְתָה אוֹמֶרֶת:
״הֲרֵי לֹא בָּלְעָה אוֹתוֹ הָאֲדָמָה!״
מֵאָז הָאֲדָמָה בָּלְעָה
אוֹתָהּ וְגַם אוֹתְךָ.
וְאֶת דַּפֵּי הַזִּכְרוֹנוֹת שֶׁהֵם רַק שֶׁל שְׁנֵינוּ,
עִם מִי אֲנִי אֲאַוְרֵר עַכְשָׁו,
כְּדֵי לִצְחֹק אוֹ לִהְיוֹת קְצָת נְבוֹכָה
בְּגָלְמִיּוּתָם?
וְתַגִּיד לִי, מָה הָעֵרֶךְ, מָה?
הֲרֵי הִכְרַזְתָּ מָט, שַׂמְתָּ בּוּל נָדִיר עִם שֹׁבֶל,
עִם חוֹתֶמֶת מֵאֶרֶץ עֲלוּמָה,
וְהָלַכְתָּ סְתָם.
וּמַה נּוֹתַר לָנוּ עַכְשָׁו?
רַק לְהַלִּין עַל קֹר כַּפּוֹת רַגְלֵינוּ
הַנּוֹגְעוֹת בָּאֲדָמָה,
עַל עֵשֶׂב שֶׁיָּבַשׁ,
עַל כְּלוּם שֶׁלֹּא נִבְרַר -
עַל מָה?
גַּעְגּוּעַ
חָשַׁבְתִּי שֶׁבַּסּוֹף תַּחְזֹר אֵלַי,
תָּשׁוּב פִּתְאֹם צוֹחֵק וּמִתְלוֹצֵץ.
תֹּאמַר לִי שֶׁמָּתַחְתָּ אוֹתִי דַּי
כְּמוֹ פַּעַם, כְּשֶׁטִּפַּסְנוּ עַל הָעֵץ.
תִּקַּח אוֹתִי אִתְּךָ "להִסְתּוֹבֵב",
נִסַּע שׁוֹתְקִים וְנֵחָרֵךְ בָּרוּחַ,
רַק עֲנָפִים צוֹלְפִים וְאֵין כְּאֵב
בִּשְׁתִיקָתֵנוּ, הֵד הָרִים שָׁלוּחַ.
תֹּאמַר לִי שֶׁהַכֹּל הָיָה טָעוּת
רָגוּעַ, תִּתְבּוֹנֵן לְתוֹךְ עֵינַי.
תִּלְחַשׁ שֶׁלֹּא רָצִיתָ כָּךְ לָמוּת
חָשַׁבְתָּ שֶׁבַּסּוֹף תַּחְזֹר אֵלַי.
אמרה שהעולם כבר השתגע
אָמְרָה שֶׁהָעוֹלָם כְּבָר הִשְׁתַּגֵּע
וְאֶת אַפָּהּ הֵגִיפָה בָּאָטָב
לְבַל תִּנְשֹׁם אֶת פֻּרְעָנֵי הַסְּתָו,
לְבַל תֶּחְלֶה כְּמוֹ אָז בִּנְעוּרֶיהָ.
אָמְרָה שֶׁשְּׁאוֹן הַלַּיְלָה מְפַתֶּה
אוֹתָהּ לִזְחֹל לְתוֹךְַ הַמַּחֲלָה.
הִנֵּה כְּבָר מְחַלְחֶלֶת בָּהּ בְּחִילָה
תָּמִיד בְּאֶמְצַע הַפְסָקַת הַתֶּה.
"עוֹד רֶגַע הֵם יָבוֹאוּ", הִיא אוֹמֶרֶת.
"הֲרֵי לֹא מַשְׁאִירִים יַלְדָּה לְבַד"
הִיא שָׂמָה פְּעָמֶיהָ אֶל הַדֶּלֶת,
נוֹצֶרֶת אֶת קְדֻשַּׁת הַמַּעֲמָד
"עוֹד רֶגַע הֵם יָבוֹאוּ", הִיא אוֹמֶרֶת
וּמַבָּטָהּ לַקִּיר הַדַּק נִצְמָד.
לְדָּן פגיס
כְּשֶׁיֶּלֶד מִתְחַפֵּשׂ לְעֵד מוּצָל,
הַזִּכָּרוֹן שֶׁלּוֹ חָתוּם בַּסַּד.
הָעֵד אֵינוֹ מֵעִיד אֶת קוֹרוֹתָיו
הוּא שָׂם וּמְסַדֵּר אוֹתָן בְּשִׁיר
רָזֶה, מֻשְׁהֶה, שָׁלוּחַ וְנָצוּר
מַרְחִיק אֶת עֵדוּתוֹ לְשֵׁם דִּיּוּק.
הוּא צָף מִן הֶעָשָׁן אֶל הֶעָשָׁן,
כַּמָּה יָכוֹל אָדָם אֶחָד לָמוּת?
הַיֶּלֶד מְשַׂרְטֵט מִקַּו אֶל קַו
מַפַּת דְּרָכִים שֶׁל אֶרֶץ, שֶׁל פְּלָנֵטָה
אַחֶרֶת. הוּא נִשְׁאָר שָׁם, אִישׁ לֹא שָׁב
מֵהַמָּקוֹם מִמֶּנּוּ אֵין שָׁבִים.
הָעֵד שֶׁמְּהַדֵּק רִמְזֵי קָלוֹן
כַּחֲפָתִים בְּשַׁרְווּלִים שְׁחֹרִים
הַיֶּלֶד שֶׁיָּלַד אֶת דָּן יָלַד
גַּם אֶת הָעֵד שֶׁשִּׁירָתוֹ מִשָּׁם.
נוֹף
בְּמִישׁוֹרֵי הַזְּמַן הָעֲצוּמִים
אַתָּה חוֹרֵשׁ אֵלַי תְּלָמִים לֹא מִסְתַּיְּמִים
וּבְגִבְעוֹת הָאוֹר הַמִּתְקַמְּרוֹת
אַתָּה אוֹסֵף אֵלַי עֵינַיִם נוֹהֲרוֹת
וְאֵין בִּלְתִּי וּבִלְתְּךָ עוֹד בָּעוֹלָם
הַמִּתְגַּלְגֵּל בְּאֶלֶף צוּרוֹתָיו
הַמִּתְרַחֵשׁ הֵיכָן שֶׁהוּא,
אַךְ לֹא בְּכָאן.
הִנֵּה עָצַר הַכֹּל,
הִנֵּה הַכֹּל נִגְמַר,
וּמֵעָלֵינוּ אֵיזֶה דֹּק כְּחַלְחַל
וְשֶׁקֶט.
רַק קוֹלוֹ שֶׁל הַגַּלְגַּל
הַמִּסְתּוֹבֵב בְּתוֹךְ נְהַר הַכְּלוּם
חוֹרֵק,
וְנֶאֱנָח הָעֵץ שֶׁבְּצִירָיו.
אוּלַי הוּא שָׁר?
אוּלַי צוֹחֵק אֵלַי?
עַל רֶקַע סְאוֹן הַמַּיִם הַתְּמִידִי
אַתָּה חוֹרֵז טִפּוֹת שְׁקוּפוֹת
לְצַוָּארִי.
אתונה
הוֹלֶכֶת לְבַדִּי בְּיוֹם רִאשׁוֹן אָתוּנָאִי
עִם בֹּקֶר, עַל מִדְרֶכֶת שַׁיִשׁ קַר.
אוֹרַחַת רַק לְרֶגַע בַּמֶּרְחָב הַיְּוָנִי
שֶׁשַּׁיִשׁ זוֹל בּוֹ אַךְ הָעֵץ יָקָר.
עֲצֵי חֻשְׁחָשׁ עִם פְּרִי כָּתֹם עוֹטְרִים אֶת הָרְחוֹב,
וּמְפַתִּים לְאַכְזָבָה מָרָה
תַּיֶּרֶת הַצְּמֵאָה לְצֵל שֶׁרַק בִּקְּשָׁה לִכְתֹּב
גַּם בְּגָלוּת אַקְרוֹפּוֹלִיס, שִׁירָה.
עֲצֵי הַתּוּת, רַעֲמָתָם סֻפְּרָה לְצִיץ יָרֹק,
עוֹמְדִים כְּחַיָּלִים עַל הַמִּשְׁמָר.
אֶת כָּל אוֹנָם גָּזְלוּ מֵהֶם, אֲבָל פִּרְיָם מָתוֹק,
אֶצְעַד בַּסָּךְ אִתָּם עַד הַכִּכָּר.
״נָעִים מְאֹד״, לָחֲשָׁה לִי הַמּוֹכֶרֶת בַּחֲנוּת,
דִּבְּרָה אֵלַי עִבְרִית לֹא מְצוּיָה.
"כַּרְמֶלִּיָּה לֵוִי - זֶה שְׁמָהּ שֶׁל סָבְתָא בַּיַּלְדוּת",
"מֵאָז שֶׁמֵּתָה... אֲנִי יְהוּדִיָּה".
